מטופלים לאחר התקף לב שמילאו בקפדנות הנחיות רפואיות שרדו יותר שנים

מחקר נרחב שנעשה בארה"ב במסגרת המערך הקרדיולוגי של רשת שירותי הבריאות "קייזר פרמננטה", חיזק עוד יותר את ההבנה לפיה מטופלים שמילאו אחרי מלוא הנחיות הייעוץ הרפואי שקיבלו לאחר התקף לב היו בעלי סיכוי גדול יותר - ובמחקר הזה הדבר נקבע באופן מדיד - לשרוד יותר שנים. סיכוייהם השתפרו והלכו ככל שמילאו אחרי יותר המלצות רפואיות שקיבלו.

על ממצאי המחקר דווח בשבוע שעבר ב-Journal of the American Heart Association. מחברו הראשי של הדו"ח הוא הקרדיולוג ד"ר מת'יו ד. סולומון (Matthew D. Solomon) מאוקלנד, קליפורניה, עמית מחקר ביחידת המחקר של "קייזר פרמננטה". בדו"ח נאמר כי שיעור התמותה של אלה שמילאו אחרי הנחיות הרופאים לאחר ההתקף שעברו פחת ב-43% בקרב המטופלים ה"יותר קפדניים" בביצוע ההנחיות.

המחקר בוצע בצפון קליפורניה שבה כ-4.4 מיליון אנשים מבוטחים ברשת הבריאות. השתתפו בו 25 אלף מטופלים שעברו התקפי לב בין 2008 ל-2014. הנתונים נאספו מתוך התיקים הרפואיים האלקטרוניים שלהם שבהם נרשמו פרטי המעקב במשך תקופה חציונית של כשלוש עד שבע שנים.

עורכי המחקר ביקשו להעריך כמה מהמטופלים שמילאו אחרי ההמלצות בתקופה מעקב של 90-30 יום לאחר התקף הלב עברו בדיקות ומבדקי מעקב והקשר שבין דבקות בביצוע ושרידות למשך שנים לאחר ההתקף.

ההמלצות שקיבלו אותם מטופלים כללו נטילת ארבע תרופות קרדיווסקולריות, הימנעות מעישון, השגת איזון ברמת לחץ הדם ובקרה על רמת הכולסטרול. משך המעקב אחרי אותם מטופלים נמשך בממוצע 2.8 שנים לאחר ההתקף.

החוקרים דיווחו כי מצאו היענות אישית בקרב אנשים שעברו התקף לב בשיעור של 67% לעניין נטילת תרופות מרשם לדילול הדם, non-aspirin antiplatelet drugs;י88% היענות לנטילת תרופות להפחתת רמות גבוהות של כולסטרול במשך 30 יום שלאחר ההתקף. שיעורים דומים נמצאו בקרב אלה במשך 90 יום שלאחר ההתקף.

כמעט 67% מהחולים, לאחר 30 יום, ביצעו חמש עד שש מההמלצות-הנחיות שקיבלו. בנקודת הזמן של 90 יום, יותר ממחצית המטופלים ביצעו שש או שבע מתוך שבע ההמלצות.

"ממצאי המחקר שלנו תומכים בחשיבות אמצעי מניעה מקיפים משניים כמו השתתפות בתכנית שיקום לב וכן בהתחייבויות של המטופלים לתכניות שיקום וכן למעבר לאורח חיים בריא", הדגיש המחבר הראשי של הדו"ח, ד"ר סולומון.

מבין משתתפי המחקר שמילאו אחרי כל ההמלצות, אכן הציגו באופן מובהק שרידות ארוכת-טווח והשרידות התארכה במשך הזמן עם כל ביצוע נוסף של הנחיה שקיבלו. החוקרים חישבו שדבקות בכל אחת מההמלצות וההנחיות הרפואיות שקיבלו המטופלים נקשרה בהקטנה של 11%-8% בסיכון למוות בעוד שאצל המטופלים שמילאו אחרי כל ההנחיות ובדבקות מלאה, היו שיעורי תמותה של 43%-39% בהשוואה לאלה שמילאו רק אחדות מההנחיות.

תכנית שיקום הלב שהנהיגה רשת הבריאות הקליפורנית נחשבת למקיפה וכ-home based. המטופלים קיבלו תכנית לתרגול גופני בבית, תכנית למעקב טיפולי עם יעדים ובראש ובראשונה הפסקת עישון, היענות מלאה לנטילת תרופות, ניהול נכון של בעיית הכולסטרול, לחץ הדם, ייעוץ בנושאי תזונה ודיאטה, הפחתת סטרס, הקפדה של שמירת משקל. שיעור ההיענות לתכניות הללו הגיע ל-77% מקרב המטופלים – יותר מפי שניים משיעור ההיענות הכלל ארצית בארה"ב של השתתפות בתכניות שיקום לב ומניעה משנית (סביב 30%).

ד"ר סולומון ציין שיחד עם העובדה שהטיפול הרפואי המודרני כיום כולל נטילת תרופות שונות לצד השתלת סטנטים, חיוני לבצע מעקב הדוק ורציני אחרי המטופלים לאחר שסיימו את תקופת שהותם בבתי חולים. "יש אנשים רבים מדי שחושבים שדי בטיפול שעברו ומעתה והלאה הם 'מסודרים' לאחר הטיפול בעקבות התקף הלב", ציין. "אלא שממצאי המחקר שלנו הדגימו עוד יותר את חשיבות הביצוע של ההנחיות שלאחר האשפוז, כי זה נושא קריטי לבריאות ארוכת טווח, וחובה על הרופאים כמו על המטופלים לעבוד על כך כדי שכל המלצה ממקבץ ההמלצות מבוססות-הראיות תתמלא. ביצוע של 'רוב ההנחיות' איננו מספיק. יש לחתור לביצוע של כולן".