טסטוסטרון

טסטוסטרון אנדקנואט בשימוש ארוך טווח אינו גורם לעלייה ב-PSA

מחקר פרוספקטיבי/רטרוספקטיבי זה מצא כי שימוש של תשע שנים בטסטוסטרון אנדקנואט תוך-שרירי אינו קשור בעלייה ברמות PSA

16.10.2017, 15:15
מולקולה של טסטוסטרון. הדמיה
מולקולה של טסטוסטרון. הדמיה

החוקרים ביקשו לבחון האם טסטוסטרון אנדקנואט במינון 1,000 מ"ג הניתן תוך-שרירית אחת לשלושה חודשים הינו בעל השפעה שלילית על תוצאי ערמונית. לטובת המחקר רמות PSA (ננוגרם/מ"ל) נלקחו באופן רטרוספקטיבי מתיקי חולים ונאספו פרוספקטיבית החל משנת 2010. אנליזת PSA בוצעה לפני הטיפול ותועדה על פני תשע שנים.

במחקר השתתפו 160 חולים בגילאי 18-96 (גיל ממוצע 60.38; חציון 60; ללא סרטן ערמונית). נפח הערמונית הממוצע היה 34.81 מ"ל. החוקרים מצאו כי רמות ה-PSA הממוצעות לפני הטיפול היו 1.60 ננוגרם/מ"ל (160 חולים), 1.69 ננוגרם/מ"ל לאחר שנה (110 חולים), 1.4 לאחר שנתיים (83 חולים), 1.85 לאחר שלוש שנים (57 חולים), 2 לאחר ארבע שנים (46 חולים), 1.86 לאחר חמש שנים (34 חולים), 1.51 לאחר שש שנים (30 חולים), 2.86 לאחר שבע שנים (2 חולים), 1.99 לאחר שמונה שנים (11 חולים) ו-1.90 לאחר תשע שנים (4 חולים). לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין רמות ה-PSA על פני תקופת המעקב.

הקשר בין PSA לגיל נמצא מובהק סטטיסטית לפני תחילת טיפול- r=0.29, לאחר שנה- r=0.35, לאחר שנתיים- r=0.28 אך לא נמצא כמובהק סטטיסטית בשנים 3-9 (r=0.14-0.73). הקשר בין PSA לנפח הערמונית נמצא כמובהק סטטיסטית הן לפני הטיפול והן לאחריו. שבעה ממשתפי המחקר מתו - חולה אחד הסובל מתסמונת קליינפלטר מת בגיל 41 מגידול מוחי וששת הנותרים מתו שנתיים לאחר הפסקת הטיפול.

מסקנת החוקרים היא כי זריקת טסטוסטרון אנדקנואט במינון 1,000 מ"ג פעם בשלושה חודשים לא גורמת לעלייה ברמות PSA לאחר תשע שנות מעקב. רמות PSA לאחר טיפול בטסטוסטרון לא תלויות במתן התרופה אלא בגיל, נפח הערמונית לפני ואחרי הטיפול ורמות PSA ראשוניות.

מקור:

Pisoschi, M. et al. (2017) Endocrine Abstracts. 49, ep1158

נושאים קשורים:  טסטוסטרון,  TU,  Nebido,  ערמונית,  PSA,  מחקרים