דעות

כשהאצבע המאשימה מופנית אל אנשי הצוות הרפואי, מי באמת אשם?

הכיצד, כשקורה הנורא מכל עקב תנאי סביבה פיזית בלתי סבירה שלא אנו יצרנו ובה אנחנו נאלצים לטפל בחולים, הרופאים הם אלה ש"נמצאים רשלנים"?

חדרי ניתוח. צילום: פלאש 90 - אילוסטרציה

קראתי השבוע בעיתוני הבוקר שבית חולים גדול נמצא אשם ברשלנות מאחר שלא אשפז חולה מחוסר מקום והפנה אותו לקבל טיפול בבית חולים סמוך.

רף הרשלנות נעצר אצלנו, אנשי הצוות הרפואי, המתמודדים עם מציאות עגומה שלא אנחנו יצרנו.

האומנם סביר או הגיוני הדבר כי דווקא אנו - אנשי הצוות הרפואי האמונים על בריאות החולים שלנו ועושים זאת ללא לאות תוך התמודדות עם מציאות עגומה שלא אנחנו יצרנו - נהיה אלה שאליהם מופנית האצבע המאשימה?

הרי לא אנחנו אחראים למחסור במיטות לאוכלוסיה. לא אנחנו האחראים למחסור בחדרי ניתוח פעילים בבתי החולים הציבוריים לאחר השעה 16:00. לא אנחנו האחראים למחסור באחים/יות חדר ניתוח. לא אנחנו האחראים לעומס בחדרי המיון.

נהפוך הוא, אנחנו, אנשי הצוותים הרפואיים, הם אלה הנאלצים להתמודד עם התסכול הנוצר עקב המתנה ממושכת בחדרי המיון. אנחנו, הרופאים ממקצועות שונים, הם אלה הנאלצים "לריב" בינינו מי יכניס את "החולה שלו" לחדר ניתוח לפני החולה אחר כי אין מספיק חדרי ניתוח שיעבדו במקביל.

אנחנו, הרופאים והאחיות, הם אלה המתמודדים עם הצפיפות במחלקות האשפוז ונאלצים לבדוק חולים במסדרון הציבורי תוך פגיעה בפרטיות ובכבוד האדם, כי אין מקום אחר להשכיב את החולים.

אנחנו הם אלה המתמודדים עם אחוז הזיהומים הגבוה ותוצאותיו הקשות למטופלינו בשל הצפיפות.

והנה בסופו של דבר, על אף שלא אנחנו אלה שיצרנו את תנאי הסביבה הפיזית הבלתי סבירה שבה אנחנו מטפלים בחולינו, אנחנו הם אלה המוחזקים כאחראים, וכשקורה הנורא מכל עקב תנאים אלה, אנחנו הם אלה ה"נמצאים רשלנים", כי אנחנו, למרות הכל, נמצאים בחזית עבור מטופלינו – עבור כל אחד ואחת מהם.

ומי לא נמצא שם וכנגד מי לא מונפת אצבע הרשלנות?

אותם קברניטים שקבעו שההוצאה הלאומית לבריאות תהיה רק 7.4% מהתל"ג, ומתגאים בכך מעל כל במה. הקברניטים הקובעים את כללי תת תקצוב מערכת הבריאות ומתפלאים מדי שנה כשצץ הגירעון בן מיליארדי השקלים.

הקברניטים הבאים חשבון עם בתי החולים וקופות החולים וגוזרים עליהם תכניות הבראה דרקוניות בשל גרעון תקציבי שהם יצרו בעצמם.

הקברניטים המונעים הוספת מיטות ותקני רופאים ואחיות שיאפשרו סביבת טיפול נאותה ושמירה על כבוד האדם החולה.

הקברניטים המתגאים בהישגי מערכת הבריאות הנשמרים בזכות מצוינותם ומסירותם של הצוותים הרפואיים למרות התנאים הקשים.

הקברניטים המוציאים מדי יום הנחיות, גזירות ואיסורים שנועדו "לשפר" את מערכת הבריאות ללא מתן אמצעים מתאימים ליישומם.

הקברניטים המעיינים מדי שנה בדו"ח מבקר המדינה המתריע על כל אלה, וממשיכים הלאה.

לא משנה כמה עבים יהיו הקלסרים המכילים את ההנחיות והרגולציות. אם לא יוקצו המשאבים האנושיים, המקצועיים ומשאבי התשתית, לא תהיה תקומה למערכת הבריאות!

קברניטים יקרים, אנא הפנימו את שאמר אחד מכם, איש אגף התקציבים לשעבר המשמש היום בתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות בוועדת העבודה הבריאות והרווחה בכנסת ב-12.6.18: "ההשקעה הציבורית בבריאות לא תאפשר לנו לקיים את המערכת לאורך זמן".

עכשיו, כשמדברים יותר ויותר על בחירות מעבר לפינה, אני קורא לכל ראשי המפלגות בישראל, מימין ומשמאל, אשכנזים וספרדים, יהודים וערבים, צעירים ומבוגרים לגבש פרק "בריאות" במצע מפלגותיהם לקראת הבחירות הקרובות: התייחסו אלינו, חישבו עלינו ותתחייבו לנו, כלל אזרחי ישראל והצוותים הרפואיים, להעלות את ההוצאה הלאומית לבריאות ל-9%. אי אפשר להמשיך ולהתעלם מהמשבר העמוק והמתמשך שבו אנו נמצאים. תנו לנו להיות ערוכים כראוי ליום שבו תזדקקו לנו.

נושאים קשורים:  רשלנות רפואית,  ההוצאה הלאומית לבריאות,  מחסור במיטות אשפוז,  צפיפות בבתי חולים,  תקני רופאים ואחיות,  מערכת הבריאות,  חדשות,  דעות
תגובות
21.06.2018, 12:25

תוספת 1.5% שנתי לאורך 5 שנים לפחות להוצאה הלאומית לבריאות תאפשר שיפור מהותי ובר קיימא

21.06.2018, 19:05

אמת ויציב.
מדינת ישראל אהובה ויקרה,
די להערים קשיים ביורוקרטיים.
בני אדם הם לא מטבעות כסף.
הגיע הזמן להשקיע ברפואה הציבורית, לטובת כולנו.

אנונימי/ת
22.06.2018, 09:36

ליצמן יגרום למשבר ממשלתי על חילול שבת אבל "שכח" שפיקוח נפש דוחה שבת.
האם זה קיבעון מחשבתי, זלזול בחלש או שכרון הכוח? או הכול ביחד?
תודה רבה, על דבריך הנכונים והאמיצים.

אנונימי/ת
22.06.2018, 09:41

למה הר"י והסתדרות האחיות יחד עם ההסדתרות הכללית לא מכריזים על סכסוך עבודה ושביתה כללית? זה מאבק ראוי לא פחות מתנאי שכר.

אנונימי/ת
23.06.2018, 10:06

מחזק את תמיהתך. לא חסרים נושאים משותפים : החל מההנחיות והנהלים שקשה לזכור וקשה ליישם , עומס האישפוזים והצפיפות במחלקות , התקנים ואיושם , האלימות הגואה , ההתרפסות והקריסה אל מול התקשורת והויתור על הסברים מקצועיים כנגד פופוליזם התקשורת ועוד.
חובה להתגבר על החשדנות ההדדית כדי לפעול ביחד , וכמו שאמרו בצבא - אם לא נהיה תלויים זה בזה , נהיה תלויים זה לצד זה.

אין כל ספק שחלק גדול מהתקלות במערכת נובע מסיבות "מערכתיות". יש אינספור תביעות של מטופלים על נזקים שנגרמו להם בעת המתנה ממושכת מדי לשרות כמו ניתוח קיסרי לדוגמא. האחור נובע ממחסור מערכתי . הרופאים עומדים בהיכון לניתוח אך אין חדר ניתוח. הדבר לא מגולם בבתי משפט לטהור רופא ולמעשה כולם משתתפים "במשחק " שכאילו הבעיה הייתה בשיקול הדעת של הרופא. אנחנו לא מתעדים כלל בעיות שכאלה ויתכן שראוי להתחיל לתעד את הנתונים כהוויתם. מנהלי בתי החולים לא יאהבו זאת אבל אין ברירה. יש כעת תביעה נגד פגיה מסויימת על תקלה שהיא למעשה אחור בתגובה לתוצאת מעבדה. בגליון מלפני 8 שנים רופא הפגיה כתב בקבלה: "נולד בשבוע 27 משקל 950 גרם בשעה כך וכך וזאת חצי שעה לאחר לידת תאוןמים שבוע 25 שעתיים אחרי לידת פג שבוע 24 ו5 שעות אחרי לידת פג שבוע 28 וכל זאת בצוות של כונן ושני תורנים עם 4 אחיות" . היום התעוד הזה מאפשר טענה על "בעיה מערכתית" שבדרך כלל לא מתועדת כלל .