במשרד הבריאות, משרד שבו פועלים אנשי מדע, רופאים, מנתחי נתונים, חוקרים, מומחי סטטיסטיקה ואנשי צבא לשעבר שעברו ישירות מחיל הרפואה למשרד בכניסה לירושלים, אינם מבינים כלל כי הצבת שוטרים בכניסה לבית החולים, העלאת שכר למאבטחים ועוד שלל פתרונות מתחום השיטור והשלטת סדר אינם מתאימים לבתי החולים ובעיקר אין זו דרך לפתרון אלא הבעיה עצמה.
עוד בעניין דומה
הסיכונים לעובדי בתי החולים הם רבים. כבר בבית הספר לרפואה מלמדים את הסטודנטים מה הם הסיכונים: הידבקות במחלות, דקירות ממחטים וחפצים חדים אחרים, עייפות וגם אלימות. אלימות בין אנשי צוות, אלימות בין מבקרים וקרובי משפחה שאינם מרוצים מהטיפול, לבין אנשי צוות שיש להם סדר עדיפויות רפואי. אלימות של מטופלים, בעיקר בבתי חולים לחולי נפש, שם הצוות במחלקה נושא כפתור מצוקה על גופו, כפתור שעשוי להציל חיים. הפיכת השולחן במחלקה לרפואה דחופה על אנשי הצוות אינה אפשרית כיום מאחר שהוצבו שולחנו כבדים שעוגנו והולחמו לרצפה.
נמצא כי אם מיידעים את המטופל בלוחות הזמנים ("הבדיקה שנשלחה למעבדה תימשך שעה או שעתיים. אנא המתן"), אם מסבירים לו מהו השלב הבא, מהי התכנית – הזעם על ההמתנה שוכך
מחקרים רבים שנעשו בנושא - לא בשל התפרצות זעם של בן משפחה ולא בשל אירוע תקשורתי מצולם, אלא בשל עבודת היומיום הכרוכה במגע עם קהל - העלו מספר בעיות והציעו פתרונות, אלא שפתרונות אלה אינם מתאימים למבנה המחשבתי של הרגולטור, קרי משרד הבריאות, הנתון למרותו של האוצר.
הכרוניקה בעיתונות הכתובה ומאמרים של כתבי הבריאות מתירים את דם אנשי הרפואה. עורכי דין מגישים כתבי אישום שבהם מאשימים את הצוות לא רק ברשלנות אלא גם "בקנוניה לרצח" - כך ממש קיבלתי לחוות דעת כתב אישום מעורך דין שהסביר לי כי באופן כזה הסיכוי לקבלת התביעה יגדל.
הקמת חדרי מיון פרטיים הצליחה מאחר שבאלה אין המתנה ממושכת, כוח האדם מספיק, תשובות המעבדה מתקבלות מיד, אין צורך להמתין במחלקת הרנטגן עד לסיום בדיקות ממושכות של חולים מאושפזים והכירורג התורן זמין כל העת בחדר המיון.
יש להגדיל את כוח האדם במחלקות הדחופות, להוסיף רופאים וטכנאים, לדאוג לפרטיות לאדם הממתין במיון, להפריד בין מקרים דחופים של הצלת חיים לבין אלה המגיעים רגלית ועצמאית
מחקרים הראו כי קיים פער בין ציפיות המטופל לבין המציאות שהוא פוגש בבואו לבית החולים. בחלקו נובע הפער מסדרות טלוויזיה על חדרי מיון ובתי חולים המציגות טיפול מהיר ומציל חיים בתוך פרק קצר אחד. נמצא כי אם מיידעים את המטופל בלוחות הזמנים ("הבדיקה שנשלחה למעבדה תימשך שעה או שעתיים. אנא המתן"), אם מסבירים לו מהו השלב הבא, מהי התכנית – הזעם על ההמתנה שוכך. אם משתפים את בני המשפחה ואם נעזרים בהם הם הופכים לשותפים, במקום לאויבים זועמים.
יש להגדיל את כוח האדם במחלקות הדחופות, יש להוסיף רופאים וטכנאים, לדאוג לפרטיות לאדם הממתין בחדר המיון, להפריד בין מקרים דחופים של הצלת חיים לבין אלה המגיעים רגלית ועצמאית. יש להפוך את המחלקה לרפואה דחופה למקום נעים יותר לאדם במצוקה. קבלת פנים על ידי מאבטחים ושוטרים היא ההפך הגמור מפתרון הבעיה, אבל היא זולה, מהירה ומתאימה לצורך של השר או הממונה לכבות שריפה בחומר בעירה.