התרומה של ישראל למחקר העולמי בנושא חיסוני הקורונה

במהלך פנדמיית הקורונה, ובמיוחד עם התחלת מבצע החיסון כנגד המחלה בדצמבר 2020, פורסמו מחקרים מישראל בכתבי עת מדעיים החשובים בעולם הרפואה ובריאות הציבור, בהיקף חסר תקדים, והפכו לבולטים הרבה יותר מבעבר. מחקרים אפידמיולוגיים אודות יעילות חיסוני הקורונה ובטיחותם, שנערכו בישראל, זכו לעניין תקשורתי רב ושימשו מקבלי החלטות חשובים ובהם ארגןן הבריאות העולמי (WHO), המרכז לבקרה ומניעת מחלות בארה"ב (CDC), מינהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA) ועוד.

כדי לספק סקירה שיטתית יותר של התפתחות זו, ניתחו חוקרים את שיעור המאמרים של חוקרים מישראל אודות חיסוני קורונה, מכלל המאמרים בנושא זה באותם כתבי עת מדעיים, על מנת להבין מה הם המאפיינים של פרסומים אלה ומה היו הסיבות שהביאו להישגים אלה.

הנתונים פורסמו לאחרונה במאמר ב-Israel Journal of Health Policy Research על ידי צוות החוקרים פרופ' ברוך רוזן ממכון ברוקדייל וביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, פרופ' נדב דוידוביץ מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון ומרכז טאוב, פרופ' גבי חודיק מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' אבי ישראלי מביה"ס לרפואה הדסה באוניבסרסיטת העברית ומשרד הבריאות

באמצעות חיפוש במערכת Web of Science נמצא ש-14% מהמאמרים המצוטטים ביותר ברפואה (Hot papers) בנושא חיסוני קורונה היו של חוקרים מישראל. כמו כן,  חוקרים מישראל פרסמו 11% מהמאמרים בנושא ב-New England Journal of Medicine. עם 28 פרסומים בתקופה זו, ישראל תפסה את המקום השלישי בכתב העת המדעי חשוב זה, לאחר ארה"ב ובריטניה.

החוקרים מציעים מספר סיבות להצלחה זו. ראשית, ההתחלה המוקדמת והקצב המאוד מהיר של מבצע החיסונים בישראל, שהביא לחיסון של 74% מהאוכלוסיה הרלבנטית בין החודשים דצמבר 2020 למרץ 2021; האפשרות לנשים הרות להתחסן וכן לבני נוער בסיכון מוגבר-אוכלוסיות שטרם נבדקו בזמנו בניסוי קליני מבוקר; דומיננטיות של חיסון של יצרן אחד; זמינות הנתונים לחוקרים, המיומנים בניתוח מתקדם של נתוני עתק; שיתוף פעולה בין אקדמיה וארגוני בריאות בארץ ובעולם וכן פתיחות גדולה יותר של כתבי עת מדעיים מובילים ברפואה ובריאות הציבור לפרסם מחקרים תצפיתיים.

נושא חיסוני הקורונה אפשר לחוקרים ישראלים למצות את היתרונות הרבים של מערכת בריאות הציבור והרפואה הציבורית בישראל - רפואה קהילתית ומערך בריאות ציבור מתקדמים - שלהן כוח ביצוע אפקטיבי ותשתית מידע מעולה, לצד רמה גבוהה של מחקר אפידמיולוגי באקדמיה ובארגוני הבריאות הציבוריים וחשוב מכל, מוטיבציה גבוהה של כל הנוגעים בדבר לסייע במאבק העולמי במגיפה.

חשוב ללמוד ממקרה זה לגבי תחומים אחרים בהם ישראל גם יכולה לתרום תרומה משמעותית וכמו כן ללמוד כיצד ישתלבו כל מדינות העולם בנגישות הוגנת לחיסוני הקורונה.

לקריאה נוספת:

DOI: 10.1186/s13584-022-00548-3