נחלים מזוהמים: מקור להתפשטות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Science of the Total Environment מצא עדות גנטית לנוכחות של חיידקים רבים ולעמידות של חיידקים בנחל אלכסנדר. החוקרים מצאו כי נוכחות החיידקים ועמידותם משתנה בין אזורי הנחל השונים ובין עונות השנה.

זיהומים הנגרמים מחיידקים יציבים לאנטיביוטיקה הם בעיה גלובלית המלווה בעליה משמעותית בתחלואה ובתמותה בכל רחבי העולם. עבודה שפורסמה בשנת 2022 מעריכה כי מעל 1.2 מיליון בני אדם מתו בשנת 2019 בעולם מזיהום שנגרם מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

מסורתית, מאגר חיידקים עמידים נמצא במוסדות רפואיים, כמו בתי חולים או בתי אבות, אבל עמידות עשויה להימצא גם בקהילה על רקע שימוש עודף באנטיביוטיקה, וגם, ובאופן די מפתיע, בטבע.

במשך שנים רבות נעשה שימוש מופרז באנטיביוטיקה בבעלי חיים, למשל לצורך זירוז גדילה של עופות ולצרכים וטרינריים אחרים, ועם מי גשמים ומערכות ניקוז עלולים חיידקים אלה להגיע מהשטחים החקלאיים אל הנחלים. כמו כן, חיידקים עמידים הנמצאים במערכות ביוב של ישובים מוזרמים בסופו של דבר לנחלים ולים, לפעמים ללא טיפול מקדים מספק.

במחקר קודם שנעשה לפני מספר שנים ביוזמת ד"ר כהן רגב, מנהל היחידה למניעת זיהומים בבית החולים הלל יפה בחדרה, בשיתוף עם המכון לחקר ימים ואגמים, נתגלו חיידקים יציבים לאנטיביוטיקה רחבת טווח בשפכי שני נחלים בשרון – נחל אלכסנדר ונחל פולג. חיידקים אלה נמצאו במי הנחל ואפילו במי הים באזור השפך.

מדובר בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מסוג קרבפנמים, שנחשבת לרוב כקו טיפולי אחרון. חיידקים עמידים אלה הם בעלי פוטנציאל לגרום למחלה קשה במקרה של חשיפה למי ים או נחל מזוהמים, כפי שאכן תואר לא פעם בספרות הרפואית.

בעקבות מחקר זה הוחלט להרחיב את המחקר ולחקור את נחל אלכסנדר לכל אורכו, ממוצאו ועד לאזור השפך לים התיכון. במחקר שנערך בשיתוף פעולה של ד"ר מקסים רובין-בלום וד"ר פלג אסטרחן מהמכון לחקר ימים ואגמים, ד"ר כהן רגב ובמימון חברת צלול, נבדקו בשיטות חדשניות דגימות מים ממספר נקודות לאורכו של הנחל, מספר פעמים בשנה. הופק ורוצף החומר התורשתי ונערך חיפוש, תוך שימוש במחשוב מתקדם ובספריות נתונים, על מנת לזהות את החיידקים ואת מנגנוני העמידות לאנטיביוטיקה.

כאמור, החוקרים מצאו כי נוכחות החיידקים ועמידותם משתנה באזורי הנחל השונים ובין עונות השנה. בעונת החורף, חדירת שפכים (מטופלים וגולמיים) מאזורים חקלאיים וחוות של בעלי חיים, אבל גם מאזורי מגורים אל הנחל, מלווה בעלייה במספר החיידקים ובהימצאות של עמידות. כשליש מהגנים הקשורים לעמידות נמצאו על פני פלסמידים, שהם מעין כרומוזומים מעגליים קטנים היכולים לעבור בנקל מחיידק אחד למשנהו ובכך להפיץ ביתר קלות את תכונת העמידות בין חיידקים בטבע.

לדוגמה, נמצא חומר גנטי של חיידק בעל פוטנציאל פתוגני לאדם בשם Aeromonas veronii, שעלול לגרום לדלקת של העור ולמחלה מסכנת חיים בחולים עם מערכת חיסונית מוחלשת. חיידק זה זוהה בעיקר בחלקים המזרחיים של הנחל בעונות הקיץ. כמו כן, נמצאו גנים המקנים עמידות למגוון של אנטיביוטיקות כולל קינולונים (לדוגמא ציפרוקסין), קרבפנמים, טטרהציקלינים ואחרות.

חשיבות המחקר היא ראשית בהעלאת המודעות לגבי קיום הסיכון לחשיפה לחיידקים אלימים וחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה כאשר באים במגע עם מי נחלים מזוהמים ובמידה מסוימת גם עם מי ים באזורי שפכי נחלים. כשמטפלים בחולים, יש להביא בחשבון הימצאות של חיידקים קשים לטיפול במקרים של טביעה או פציעה בעת טיפול בדגים למשל או בתאונות ספורט ימי. מעבר לכך, יש להמשיך לחקור את מקורות הזיהום של הנחלים, ובהתאם לממצאי המחקר, לטפל בהם, כמו למשל לעצור מקרים של הזרמת מי שופכין לא מטופלים לנחל.

מרבית נחלי ישראל כיום מזוהמים ועם זאת, המידע המיקרוביולוגי לגבי הימצאות עמידות במי הנחלים מוגבל ביותר. החוקרים מסכמים כי יש להמשיך לחקור ולנטר הימצאות של חיידקים בכלל וחיידקים עמידים בפרט בנחלים נוספים, ואת הקשר האפשרי בין שטחים חקלאיים וחוות של בעלי חיים, מרכזי טיהור שפכים שאינם עומדים בעומסים, ומקורות נוספים לזיהום על מנת למנוע את המשך זיהום הנחלים בישראל.