למרות שמספר מחקרים הראו תועלת בהפסקת עישון עבור נשים הריוניות למניעת לידה מוקדמת (Preterm birth - PTB), אך טרם ידוע מה התזמון המיטבי להפסקת עישון. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין הטרימסטר בהריון בו האם הפסיקה לעשן לבין הפחתת הסיכון ל-PTB.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 199,453 לידות חי במערב ניו יורק בין השנים 2004-2018. החוקרים חילקו את הנבדקות לשש קבוצות על בסיס דיווח עצמי על אודות עישון סיגריות לפני ההריון ובמהלך כל טרימסטר; לא מעשנות, גמילה בכל טרימסטר, מעשנות במהלך כל ההריון ועישון לא שיטתי במהלך ההריון. יחסי סיכונים ורווחי בר-סמך של 95% הוערכו בעזרת רגרסייה פוייסונית על מנת לבחון את המתאם בין הפסקת עישון לבין PTB. החוקרים העריכו את ההשלכות של שימוש בסמים, גיל האם, מוצא אתני ו-BMI טרום-הריוני על השפעה של הפסקת העישון על PTB באמצעות יחס סיכונים יחסיים (Ratio of Relative Risk - RRR) וסיכון יחסי עודף עקב אינטראקציה (relative excess risk due to interaction - RERI).
תוצאות המחקר הדגימו כי 6.7% מהנשים חוו PTB, 14.1% עישנו במהלך כל ההריון ו-3.4%, 1.8% ו-0.8% הפסיקו לעשן בטרימסטר ראשון, שני ושלישי בהתאמה. בהשוואה לנשים שלא עישנו מעולם, גמילה מעישון במהלך טרימסטר שלישי להריון (יחס סיכויים של 1.2, רווח בר-סמך של 95%, 1.01-1.43) ועישון רציף המהלך כל ההריון (יחס סיכויים של 1.27, רווח בר-סמך של 1.21-1.33) נמצאו קשורים לעליה בסיכון ל-PTB בעוד הפסקת עישון במהלך טרימסטר ראשון או שני או עישון לא סדור לא נמצאו קשורים כלל ל-PTB. אינטראקציה חיובית מצטברת נצפתה בין גיל האם והפסקת עישון בשלב מתקדם בהריון או עישון במהלך כל ההריון עבור הסיכון ל-PTB (RERI של 0.17, רווח בר-סמך של 95%, 0-0.36) ואינטראקציה שלילית נצפתה עבור BMI טרום הריוני של מעל 30 ק"ג/מ2 (שיעור יחסי סיכונים של 0.7, רווח בר-סמך של 0.63-0.78; RERI של -0.42, רווח בר-סמך של 95% -0.56 ועד -0.3).
מסקנת החוקרים הייתה כי בהשוואה לנשים שלא עישנו מעולם, עישון במהלך ההריון כולו או גמילה מעישון במהלך הטרימסטר השלישי להריון נמצאו קשורים לעליה בסיכון של PTB ואילו גמילה מעישון בשלבים מוקדמים יותר של ההריון לא עשויה שלא להעלות את הסיכון ל-PTB.
מקור: